מה הקשר בין מגוון מינים לבין מגוון שפות, וכיצד הם משפיעים זה על זה?
שורה של מחקרים משני העשורים האחרונים מצביעה על כמה הקבלות בין מגוון המינים הביולוגיים - פסיפס היצורים המרכיבים את המערכות האקולוגיות השונות - ובין מגוון שפות. חוקרים טוענים כי אפשר לזהות דמיון רב באופן ההתפתחות של המגוון הביולוגי ושל מארג הלשונות בעולם, בתפוצתם הגיאוגרפית וכן בהיקף האיום עליהם. מדוח שפורסם ביוני האחרון עולה, כי מאז 1970 גם מגוון השפות וגם מגוון המינים בעולם הצטמצמו בכ-30 אחוזים.
טבע ותרבות שלובים זה בזה, אולי עוד יותר מכפי שנדמה לנו, ושניהם תוצאה של התפתחות אבולוציונית די דומה, הסבירו מחברי הדוח שנערך עבור השלוחה ההולנדית של הקרן לשימור חיות הבר (WWF-Netherlands). “מה הם ייננות, גידול דבורים, גננות – טבע או תרבות? אלו ללא ספק פעילויות אנושיות, ולכל אחת יש תרבות משלה, אבל מעורב בהן גם אלמנט חזק של טבע", כתבו החוקרים. בהתאם, מגוון המינים ומגוון השפות נבחרו כסמנים למצבם של הטבע והתרבויות בעולם.
 |
| צילום: Arild Nybø (CC-BY-SA-2.0) via Flickr |
אחד הממצאים המרתקים הנחשפים בשנים האחרונות הוא החפיפה בדפוסים הגיאוגרפיים של מגוון המינים ומגוון השפות בעולם. במאמר שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences ב-2012 הראו חוקרים כי אותם אזורים הנחשבים למוקדי המגוון הביולוגי החשובים בעולם (Biodiversity Hotspots) לעתים קרובות מתאפיינים גם בעושר לשונות יוצא דופן.
במחקר, שנערך בשיתוף ארגון הסביבה International Conservation, נמצא כי שטחם הכולל של אזורים אלה - כרבע משטחו היבשתי של כדור הארץ - מהווה בית ליותר מ-40 אחוז ממיני החולייתנים בעולם. במקביל, באותם אזורים חיה כשליש מאוכלוסיית העולם אשר דוברים 70 אחוז מתוך כ-7000 השפות הקיימות. בפרט מחקרים מצביעים על כך שהאי גינאה החדשה, המהווה חלק ממוקד מגוון ביולוגי אזורי, הוא המקום בעל עושר השפות הגדול בעולם.
“אנחנו לא לגמרי בטוחים למה זה קורה, אבל בהרבה מקרים ייתכן שהמגוון הביולוגי התפתח כחלק בלתי נפרד ממגוון תרבותי ולהפך", אמר אז ד"ר לארי גורנפלו, ממחברי המאמר, בראיון ל-BBC.
שפות נכחדות
הכחדה היא לא רק איום על מיני צמחים ובעלי חיים, אלא גם על קיומן של שפות. קצב דלדול מגוון המינים, כמו קצב הדלדול של מגוון הלשונות, משתנה ממקום אחד לאחר בעולם, מסבירים החוקרים. על פי הדוח האחרון, בגינאה החדשה, שתושביה הילידים מהווים את מרבית האוכלוסייה, מתקיימות כאלף שפות אך מרביתן נמצאות תחת איום. אחת הסיבות לכך היא שפת הטוק פיסין (Tok Pisin), נגזרת מקומית של האנגלית, התופסת את מקומן. עם זאת, השיאנית העולמית בהכחדת שפות היא דווקא אוסטרליה, שבה יותר מ-90 אחוז מהשפות נתונות בסכנת הכחדה, לאחר שהאנגלית הופכת בהדרגה לשפה הראשונה בקרב כל תושבי המדינה.
ככלל, מגוון השפות הולך ומצטמצם בשל דחיקה של שפות ילידיות שלהן מספר דוברים קטן יחסית, לטובת שפות לאומיות או אזוריות כתוצאה משורה של תהליכים חברתיים, פוליטיים וכלכליים – למשל הגירה, עיור, קולוניזציה ומגמות גלובליזציה של סחר ותקשורת.
אוסטרליה היא דוגמה לאותם מקרים שבהם מקורו של האיום על שפות ילידיות הוא בהתבססותם של מהגרים, בעיקר אירופאים, שעלו במספריהם על אלו של התושבים המקומיים.
באופן דומה, אנגלית, ספרדית ופורטוגזית הפכו דומיננטיות מבחינה כלכלית ופוליטית, לא רק באוקיינוס השקט, אלא גם באמריקה הצפונית והדרומית. למעשה, קצב אבדן השפות שם הוא המהיר ביותר בעולם, ועל פי נתוני הדוח, במהלך ארבעת העשורים האחרונים, ל-60 אחוזים מהשפות באמריקה הצפונית ובאמריקה הדרומית נשקף איום או שהן כבר נעלמו כליל.
מצבו של הטבע לא שונה בהרבה. שני האיומים המרכזיים על המגוון הביולוגי בעולם כיום הם אובדן בתי גידול, בעיקר עקב תהליכי עיור מואצים ופיתוח תשתיות, וניצול מוגבר של ערכי טבע (למשל, בשל ציד יתר או דיג יתר). מחברי הדוח מציינים, כי באירופה ובצפון אמריקה מרבית הפגיעה בבתי הגידול ובמגוון הביולוגי שהתיימו שם התרחשה לפני 1970. עם זאת, צריכת משאבי הטבע על ידי המדינות העשירות מורגשת יותר ויותר במדינות מתפתחות, במקביל לגידול אוכלוסין במדינות אלו. התוצאה היא פגיעה במגוון הביולוגי הטרופי באפריקה, באסיה ובאמריקה הלטינית.
אלא שלא מדובר רק בתהליכים מקבילים. ההיכרות האינטימית של קהילות ילידיות עם הטבע שבקרבו הן חיות, והידע המסורתי שנצבר לאורך הדורות ומקודד בשפותיהן הייחודיות, עשויים להיות קריטיים, לא רק עבור המדע, אלא גם לצורך שימורם של אותם מיני צמחים ובעלי חיים מקומיים. בדומה, פגיעה במגוון המינים משמעותה צמצום משאבי הטבע ההכרחיים לקיומם של בני אדם – הן של הקהילות הילידיות ותרבותן והן של האנושות כולה. לדוגמה, רבות מהתרופות הנמכרות בבתי המרקחת כיום מקורן בצמחי בר (מקורו של האספירין, למשל, הוא בחומר המופק מקליפת עץ הערבה), ובמקרים לא מעטים זיהוים של צמחים כאלה מתאפשר בזכות שמותיהם בשפות הילידיות.
ולמעשה, יתכן שכאן טמונה גם ההזדמנות. ב-9 באוגוסט מצוין היום הבינלאומי של העמים הילידיים בעולם ומטרתו לקדם את ההגנה על זכויותיהם וגם לציין את תרומתם לנושאים עולמיים, בין היתר בהגנה על הטבע. ואמנם, מומחים רואים בקשר הזה שבין מגוון המינים ומגוון השפות הזדמנות לגיבוש אסטרטגיית שימור המשלבת את ההיבט הביולוגי עם התרבותי באופן שאולי יוכל לסייע בבלימת מגמת ההיכחדות של המינים בטבע ושל שפות אנושיות כאחד.
“בעבר היה קשה לגרום לביולוגים להסתכל על אנשים", אמר גורנפלו ל-BBC. “(אבל) זה השתנה באורח דרמטי בשנים האחרונות. דבר אחד שביולוגים ואקולוגים רבים רואים עכשיו הוא שאנשים הם חלק מהמערכות האקולוגיות האלו".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה