מגדל שן סביבתי

חבירה בין אזרחים מן השורה לבין מדענים עשויה לעזור בפתרון בעיות סביבתיות וחברתיות

במשך שנים ספגה האקדמיה ביקורת בשל התבדלותם של חוקרים ומוסדות מחקר מהחברה – התרחקות שזיכתה את האקדמיה בכינוי "מגדל השן". התבדלות זו ניכרה גם על רקע של מאבקים אזרחיים שונים, ובפרט מאבקי סביבה נגד איומים על הטבע ועל בריאות הציבור. אבל נראה כי בשנים האחרונות מסתמנת מגמת שינוי בדמות המדע האזרחי (citizen science).

מאז ומתמיד תרמו חובבים ללא השכלה רשמית למחקר, אבל גישת המדע האזרחי מעודדת חבירה ישירה בין אזרחים מן השורה לבין מדענים למען מטרות סביבתיות, חברתיות או אחרות. גם בעבר פנו חוקרים אל אנשים מתחומים שונים כדי לסייע להם באיסוף נתונים. מתנדבים וחובבי טבע מושבעים כמו צפרים, חובבי פרפרים, אוהבי צמחי בר ואסטרונומים חובבים לעתים קרובות מספקים למדענים מידע קריטי. גם אנשי מקצוע מתחומים אחרים – תיירנים, דייגים וימאים – מעבירים כבר שנים דיווחים על תצפיות במהלך עבודתם. אבל האינטרנט לוקח את שיתוף הפעולה הזה לרמה חדשה לחלוטין. למעשה, הוא מאפשר מחקרים שפשוט לא היו אפשריים עד עכשיו, למשל, עקב חוסר במשאבים.

צילום: GlacierNPS (CC BY 2.0) via Wikimedia Commons

לפני 30 או 40 שנה חוקרים רבים לא האמינו שאפשר לבצע מחקרים בקנה מידה גדול כך כך, לפעמים בסדר גודל עולמי. מדענים אחרים היו, וחלקם עדיין, חשדנים כלפי מעורבות של אנשים שמדע אינו המקצוע הרשמי שלהם. גם בקרב אנשים רבים שהיום לוקחים חלק פעיל במחקרים, המדע נתפש בעבר כזר, לא ברור ולעתים אפילו לא רלוונטי לחייהם.

להפיל את החומות

המדע האזרחי מיועד להפיל את החומות. האינטרנט, ועוד יותר מכך אפליקציות סמאטרפון, מאפשרים חיבור והשתתפות, וכבר היום ישנם מאות פרויקטים מדעיים המזמינים את הציבור הרחב לקחת חלק במלאכת איסוף ועיבוד הנתונים.

הנה כמה דוגמאות: פרויקט TurtleSAT מבקש להרחיב את הידע המדעי על צבי המים באוסטרליה ופונה אל אזרחים כדי שידווחו באתר האינטרנט על כל תצפית בצבי מים. בפרויקט "ערים בלילה" החוקר זיהום אור מסייעים גולשים מכל העולם לזיהוי מקומות ישוב שצולמו על ידי לוויינים. החוקרים שמאחורי פרויקט "סיטקלופס" נעזרים ב"מדענים אזרחיים" המבצעים מדידות של מי ים כמו שקיפות וצבע בחופי אירופה באמצעות אפליקציית סמארטפון המיועדת לכך.

גם בארץ יש יותר ויותר יוזמות המבקשות לחבר בין חוקרים ובין הציבור. ב-2012 השיקה החברה להגנת הטבע פרויקט שבו יכולים אזרחים להעביר דיווחים על מינים פולשים בשטחים פתוחים. המידע שנאסף שימש את אנשי הארגון כבסיס לקמפיינים להעלאת מודעות לסוגיה וגם לצורך פעולה שבמסגרתה נעקרו צמחים פולשים במספר אתרים ברחבי הארץ.

מאז 2006 מקיים המרכז לציפורי בר בחצר הבית בכל שנה את ספירת ציפורי הבר בעיר. הנתונים שנאספים, בעיקר על ידי תלמידים בבתי ספר ברחבי הארץ, מאפשרים הצצה אל מצבם של בעלי כנף בנוף האורבאני של ישראל.

בדצמבר 2014, מדענים מאוניברסיטת חיפה ומארגון אקואושן, אשר חוקרים פסולת ימית, פיזרו בים 300 בקבוקי פלסטיק בשש נקודות לחופי הארץ במטרה להתחקות אחר זרמי המים. מי שנתקלים בבקבוקים כשהם מגיעים לחוף מוצאים בתוכם פתק ובו בקשה לדווח לחוקרים על איתורם.

ואמנם, בזכות המעורבות האזרחית שבבסיסו, מדע אזרחי יכול לתרום להעלאת מודעות סביבתית בקרב הציבור הרחב, קבעו חוקרים במאמר שפורסם בנובמבר 2014 בכתב העת Global Environmental Change.

החוקרים סקרו 115 מתנדבים בשני ארגוני סביבה בהודו כדי ללמוד על המניעים שלהם להשתתפות ועל ההשפעה שלה. הם מצאו שלאורך השנים, כמה מאותם מתנדבים אף החליטו לעשות הסבת מקצוע ולהפוך למדענים במשרה מלאה, ואחרים אף הקימו ארגוני שמירת טבע קהילתיים.

מחברי המאמר בחרו לכנות את המתנדבים הלוקחים חלק במדע אזרחי "מובילי דעה סביבתיים". לדבריהם, מדע אזרחי, שהולך ותופס תאוצה מאז אמצע שנות ה-90, משמש כאמצעי חשוב לניטור ולאומדן של שינויים סביבתיים מקומיים ועולמיים. בנוסף, פרויקטים מהסוג הזה מסייעים, לא רק באיסוף מידע בקנה מידה רחב, אלא גם בהרחבת האוריינות המדעית.

אלא שלמדע האזרחי יכולה להיות השפעה גם על החברה ככלל. דוח שפרסמה ב-2013 התכנית "מדע עבור מדיניות סביבתית" (Science for Environmental Policy) של נציבות האיחוד האירופי מצא שעל אף ההתקדמות המשמעותית, הפוטנציאל הגדול הגלום במדע אזרחי, במיוחד עבור אזרחים ומעצבי מדיניות, במידה רבה עדיין אינו מנוצל.

בנוסף, על אף היעילות של טכנולוגיות כמו סמרטפונים, כתבו מחברי הדוח, שווה לבדוק אם פרויקטים כאלה אינם מחמיצים הזדמנויות לאינטראקציות ישירות ולדיאלוג בין המשתתפים שיכולות להיות בעלות ערך גבוה יותר מאשר איסוף נתונים בלבד. לדבריהם, ישנה חשיבות ליוזמות מחקריות של תושבים, בפרט כאלו המתמקדות בבעיות סביבתיות מקומיות. "מהבחינה הזו, שאלות שמעלים אזרחים – לא רק מדענים – יכולות לקבוע את סדר היום עבור מחקר סביבתי ודיוני מדיניות", נכתב בדוח.

ואולי כאן טמון הפוטנציאל לאחת התרומות המרכזיות של המדע האזרחי. מחברי הדוח מאמינים ששיתוף הציבור במחקר יכול לעורר שיח, גם ביקורתי, סביב נושאי מדיניות סביבתית, מדיניות חברתית ואחרים.

במקביל נראה שיותר ויותר אנשי אקדמיה נרתמים למאבקים אזרחיים ומשמיעים את קולם. בשנים האחרונות פרסמו קבוצות מדענים מכתבי עמדה בשורה של סוגיות על סדר היום הציבורי בארץ – למשל, סביב ההחלטה לבטל את נציבות הדורות הבאים בכנסת, בנושא התכנית להקמת יישובים חדשים בחבל לכיש, בעקבות השריפה בכרמל, בסוגיית הניסויים בבעלי חיים ובנושאים אחרים.

ואולם, נשאלת השאלה האם מעורבות אזרחית במחקר אקדמי, כפי שיוזמות מדע אזרחי מאפשרות, יכולה לייצר שיח סביב חלקה של האקדמיה בחברה ולתרום גם לתהליכי דמוקרטיזציה במדע, כמו למשל הגדלת השקיפות.

אחת הסוגיות המרכזיות היא שאלת הנגישות הציבורית למאמרים המדעיים המתפרסמים בעקבות מחקר. גישה למאמרים המתפרסמים ברבים מכתבי העת האקדמיים כרוכה בתשלום, כמו למשל המחקר המוזכר כאן, שמרבית הציבור אינו יכול לעמוד בו. גם השימוש במידע המדעי מוגבל על ידי תנאי קניין רוחני המוגדרים על ידי המוציאים לאור של כתבי העת. תנועת הגישה החופשית (Open Access), אשר הולכת ומתרחבת בעולם, פועלת על מנת שמחקר הממומן בכספי משלם המסים – למשל, באוניברסיטאות ציבוריות – יהיה חופשי ונגיש לכל, על אחת כמה וכמה כשאזרחים השתתפו בו והתנדבו לתרום מזמנם ומכישוריהם.

הפרויקטים הרבים של מדע אזרחי ברחבי העולם ותוצאותיהם המרשימות ממחישים את הפוטנציאל האדיר הגלום בשילוב הזרועות שבין הציבור והאקדמיה, הן עבור מודעות סביבתית בציבור והן עבור מדיניות שמירת טבע. על אף האתגרים הכרוכים בו, שיתוף הפעולה הזה בהחלט חשוב, ודאי אם הוא מצליח לעורר שיח סביב תפקידו של המדע בחברה.

מתפרסם בגיליון ינואר 2015 של גליליאו