ב-22 במאי מציינים את יום המגוון הביולוגי הבינלאומי. על פי הערכות בכל עשור נכחדים בין 0.01 אחוז לחמישה אחוזים מכלל האורגניזמים בעולם. המיון השיטתי של כלל האורגניזמים מתבצע במסגרת ענף מדעי הקרוי טקסונומיה. ענף זה - כך גורסים חוקרים רבים - נמצא אף הוא במשבר. אך יש כאלה שמציגים תמונה אחרת
הכל יודעים שמיני צמחים ובעלי חיים נכחדים, ובקצב מדאיג. אלא שרבים מאלה, מתברר, נעלמים מעל פני האדמה עוד לפני שהתגלו למדע אפילו. בכל עשור נעלמים בין 0.01 אחוז לחמישה אחוזים מכלל האורגניזמים בעולם. הסיבות הן רבות ומגוונות - צמצום שטחים פתוחים לצורך חקלאות ופיתוח אורבני, זיהום, ציד וסחר בלתי חוקי בבעלי חיים, התפשטות מינים פולשים, שינויי אקלים, ולעתים קרובות שילוב של כמה מאלה.
המגוון הביולוגי - פסיפס היצורים המרכיבים את המערכות האקולוגיות השונות - הוא תנאי הכרחי גם לקיומם של בני האדם, והוא נמצא במשבר. האו"ם הכריז על 22 במאי כ"יום המגוון הביולוגי הבינלאומי", ומאז 2001 מציינים אותו בכל שנה כדי להגביר את המוּדעות הציבורית לסוגיות השונות הנוגעות בנושא המגוון הביולוגי ושימורו.
אחד ההיבטים הפחות מוכּרים של משבר המגוון הביולוגי הוא החוסר בידע מדעי חשוב הנחוץ להבנת היקף הבעיה. עד היום תיעדו מדענים כמיליון וחצי מינים, ובכל שנה מתווספים לרישום המדעי עוד כ-18 אלף מינים. באשר למספר המינים הביולוגיים הקיימים בעולם, ההערכות נעות בטווח שבין שני מיליון ל-100 מיליון מינים.
המיון השיטתי של כלל האורגניזמים מתבצע במסגרת הענף המדעי הקרוי טקסונומיה. זיהוי היצורים וקטלוגם המדעי משמשים למגוון רחב של תחומים מחקריים ויישומיים - מרפואה ועד ייצור מזון - ויש להם חשיבות מרכזית בשימור המגוון הביולוגי. הטקסונומים מזהים צמחים ובעלי חיים, משייכים אותם לקבוצה ההיררכית המתאימה (מין, סוג, משפחה וכו'), נותנים להם שמות וגם מזהים את הקשרים האבולוציוניים ביניהם. על פניה מלאכה זו אולי נשמעת כמו עבודה פקידותית משמימה, ואכן התדמית האפרורית של ענף המחקר הזה היא אחת הסיבות למה שרבים מתארים כמשבר של ממש עקב מיעוט משאבים כספיים ואנושיים. החוקרים העוסקים בתחום הזה, מתברר, הולכים ונהיים זן נדיר, והתוצאה היא התקדמות מוגבלת במחקר ואובדן של ידע חשוב.
מינים רבים שעדיין לא תוארו ממתינים להגדרה במרתפי מוזיאונים ואוניברסיטאות. על פי מאמר שפרסמו חוקרים ממוזיאון הטבע הלאומי בצרפת בנובמבר 2012 בכתב העת Current Biology מתברר כי עוברות 21 שנים בממוצע מרגע הגילוי הראשוני, כשפרט נאסף בטבע, ועד שתיאורו כמין חדש מתפרסם בספרות המדעית. משמעות הדבר היא שבקצב הזה מינים רבים עלולים להיכחד בתקופת "חיי המדף" שלהם, כמו שכינו זאת מחברי המאמר.
יתרה מזו, מדענים ופעילי סביבה חוששים שמשבר ענף הטקסונומיה, הפוגע בידע המדעי על המגוון הביולוגי, מגביל את היכולת להתמודד באופן יעיל עם גל ההכחדה. לדברי פרופ' תמר דיין מאוניברסיטת תל אביב, יותר מדי צעדי שמירת טבע נעשים עם פחות מדי ידע. "אנחנו יודעים הרבה, אבל אנחנו לא יודעים מספיק", היא אומרת. "יש לנו כנראה מעט מאוד זמן בשביל ללמוד איך אנחנו משמרים את המערכות הביולוגיות, איך מנהלים אותן ומנצלים אותן באורח בר-קיימא. יש צורך דחוף להגדיל את הידע האקולוגי שלנו".
השלמת פערי הידע על עולם הטבע היא בלי ספק משימה בקנה מידה ענקי, שמצריכה משאבים בהיקף ניכר, אם כי אינה בלתי אפשרית. בשנת 2011 חוקרים ברזילאים חישבו ומצאו שכדי להשלים את תיאור כלל מיני בעלי החיים בטבע (בלי להחשיב צמחים ואורגניזמים אחרים) תידרש השקעה של יותר מ-263 מיליארד דולר, אך המכשול האמיתי לטענתם הוא מספרם המצומצם של העוסקים בטקסונומיה. בקצב הנוכחי, כתבו החוקרים, יידרשו כ-360 שנה לצורך השלמת המשימה.
גם בארץ מצבה של הטקסונומיה דומה. ד"ר מנחם גורן מאוניברסיטת תל אביב וד"ר בלה גליל מהמכון לחקר ימים ואגמים בחיפה הגישו בספטמבר 2011 מסמך לאקדמיה הלאומית למדעים הנושא את הכותרת: "הטקסונומיה - תחום מחקר בסכנת הכחדה". במסמך נכתב כי בישראל יש 33 טקסונומים פעילים, מתוכם 15 בגמלאות. אם לא ייקלטו חוקרים חדשים, בכתבו המחברים, בסוף 2018 צפויים לפעול בארץ 14-10 טקסונומים. "משמעות הדבר היא קריסת המחקר הטקסונומי בישראל ופגיעה קשה בכל המחקרים הקשורים למגוון הביולוגי ולתחומי מחקר רבים אחרים הנשענים על ידע טקסונומי - כגון אקולוגיה, שימור הסביבה האקווטית (סביבת מים – נהרות/אגמים/בריכות חורף/ים – ע.ל.) והיבשתית, מציאת תרופות חדשות שמקורן באורגניזמים חיים, חקר מזיקים, הדברה ביולוגית, האבקה למטרות חקלאות ועוד".
המסמך הוא עדכון לסקר שנערך בשנת 2007, שבדק את מצבה של הטקסונומיה בארץ ובעקבות ממצאיו הוחלט על השקתה של "היוזמה לטקסונומיה בישראל". מטרתו של הפרויקט - שהתאפשר בזכות שילוב זרועות של אוניברסיטאות, מכוני מחקר ומשרדי ממשלה - היא הרחבת הידע על המגוון הביולוגי העשיר והייחודי בישראל, מתוך כוונה לסייע בשימורו. לשם כך הוא מבקש לא רק למשוך סטודנטים לנבור בנבכי אוספי הטבע המעלים אבק, אלא גם לעודד מחקר בתחום שנזנח. במסגרת הפרויקט מוענקים לחוקרים מענקים ומלגות, מתקיימות השתלמויות בארץ ובחו"ל ונערכים סקרי טבע.
כבר היום יש בארץ כעשרה דוקטורנטים המתמחים בטקסונומיה, מספרת פרופ' דיין השותפה להובלת היוזמה. "האתגרים עדיין גדולים", היא מבהירה, אך בעיניה ההישג העיקרי הוא ש"הולכת ונבנית מחדש קהילה מדעית שהיתה על סף הכחדה".
"אנחנו בתור הזהב של הטקסונומיה", הדגיש קוסטלו. במאמר נטען כי בפועל לא זו בלבד שמספר העוסקים בטקסונומיה נמצא בעלייה, אלא שמספר המינים הכולל קטן ממה שמקובל לחשוב, וקצב ההכחדה, אף שהוא מטריד כשלעצמו, אינו מהיר כפי שהעריכו. לפיכך, מאמינים מחברי המאמר, אם תישמר המגמה, המדע עשוי להשלים את מיפויו של עולם הטבע כולו עוד במהלך המאה הנוכחית. "אנחנו מאמינים שעם מאמץ מוגבר בטקסונומיה ובשימור יהיה אפשר לגלות את מרבית המינים ולמנוע את הכחדתם", סיכמו החוקרים את המאמר.
מדענים אחרים מצביעים על כמה התפתחויות התורמות למאמצי הטקסונומיה, ובהתאם - לבלימת הכחדת המינים. אחד מהם הוא הפוטנציאל, שעדיין נמצא בחיתוליו, ברתימת האינטרנט למאמץ. חילופי ידע וגישה לנתונים נעשו יעילים ופשוטים מאי פעם. היום פועלים הרבה אתרים המשמשים מאגרי מידע לנתונים מרחבי העולם, ונראה שזו רק תחילת הדרך בכל מה שנוגע לשיתוף מקוון של מידע טקסונומי.
גם לחובבי הטבע יש חלק חשוב בגילוי של מינים חדשים. על פי מאמר שפורסם במאי 2012 בכתב העת PLOS-One, במהלך 60 השנים האחרונות תועדו מדי יום בממוצע יותר משני מינים חדשים למדע באירופה לבדה. על המאמר חתומים לא פחות מ-51 מחברים מרחבי היבשת, ומתברר כי יותר מ-60 אחוז מהמינים החדשים למדע תוארו דווקא בידי חובבים.
"אני סבור שלתפקיד של חובבים בשמירת הטבע ככלל יש ותק ארוך מאוד, של כמה מאות שנים, ובהחלט בתחום הטקסונומיה", אומר בריאיון למסע אחר ד"ר תומס ברוקס מהאיגוד הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN). "אבל בשני העשורים האחרונים", הוא אומר, "הופעת האינטרנט אפשרה התרחבות עצומה של הדרכים שבהן חובבים יכולים להתחבר לשימור המגוון הביולוגי".
האינטרנט כבר מוכיח את הפוטנציאל שלו, והוא משמש כר פורה לשיתוף פעולה בין חובבים למדענים. כך למשל הפורומים של ארגון BirdLife International, העוסק בשמירת טבע ובפרט בעופות ובבתי הגידול שלהם, מאפשרים לאנשי מקצוע ולחובבים כאחד לתרום, באמצעות דיון פתוח, להערכה של מידת האיום על מיני עופות שונים. העדויות וחוות הדעת שנאספות שם משמשות אחר כך את מדעני הארגון לגיבוש סיווגם של מינים ברשימה האדומה של IUCN.
פרופ' דיין מאוניברסיטת תל אביב אופטימית, אך היא מבהירה שבספרות המדעית המבקשת להעריך את מצבה של הטקסונומיה ואת היקף הידע שלנו על עולם הטבע הנושא עדיין שנוי במחלוקת. "עצם העובדה שעוסקים בספרות המדעית במצבו של תחום ובשאלה איך הוא משפיע על המדע, זה כבר סימן שיש לנו בעיה גדולה", היא אומרת.
מופיע בגליון מאי 2013 (260) של "מסע אחר", וכן בגליון מאי 2013 של "גלילאו"
המיון השיטתי של כלל האורגניזמים מתבצע במסגרת הענף המדעי הקרוי טקסונומיה. זיהוי היצורים וקטלוגם המדעי משמשים למגוון רחב של תחומים מחקריים ויישומיים - מרפואה ועד ייצור מזון - ויש להם חשיבות מרכזית בשימור המגוון הביולוגי. הטקסונומים מזהים צמחים ובעלי חיים, משייכים אותם לקבוצה ההיררכית המתאימה (מין, סוג, משפחה וכו'), נותנים להם שמות וגם מזהים את הקשרים האבולוציוניים ביניהם. על פניה מלאכה זו אולי נשמעת כמו עבודה פקידותית משמימה, ואכן התדמית האפרורית של ענף המחקר הזה היא אחת הסיבות למה שרבים מתארים כמשבר של ממש עקב מיעוט משאבים כספיים ואנושיים. החוקרים העוסקים בתחום הזה, מתברר, הולכים ונהיים זן נדיר, והתוצאה היא התקדמות מוגבלת במחקר ואובדן של ידע חשוב.
שלוש מאות שישים שנה להשלמת המשימה
 |
| החוקר כריסטופר הלגן מציג את עטלף הפירות מסמואה שתיאר 152 שנים לאחר שנאסף. בינתיים, הספיק המין הזה להיכחד. (מקור: Smithsonian Science) |
יתרה מזו, מדענים ופעילי סביבה חוששים שמשבר ענף הטקסונומיה, הפוגע בידע המדעי על המגוון הביולוגי, מגביל את היכולת להתמודד באופן יעיל עם גל ההכחדה. לדברי פרופ' תמר דיין מאוניברסיטת תל אביב, יותר מדי צעדי שמירת טבע נעשים עם פחות מדי ידע. "אנחנו יודעים הרבה, אבל אנחנו לא יודעים מספיק", היא אומרת. "יש לנו כנראה מעט מאוד זמן בשביל ללמוד איך אנחנו משמרים את המערכות הביולוגיות, איך מנהלים אותן ומנצלים אותן באורח בר-קיימא. יש צורך דחוף להגדיל את הידע האקולוגי שלנו".
השלמת פערי הידע על עולם הטבע היא בלי ספק משימה בקנה מידה ענקי, שמצריכה משאבים בהיקף ניכר, אם כי אינה בלתי אפשרית. בשנת 2011 חוקרים ברזילאים חישבו ומצאו שכדי להשלים את תיאור כלל מיני בעלי החיים בטבע (בלי להחשיב צמחים ואורגניזמים אחרים) תידרש השקעה של יותר מ-263 מיליארד דולר, אך המכשול האמיתי לטענתם הוא מספרם המצומצם של העוסקים בטקסונומיה. בקצב הנוכחי, כתבו החוקרים, יידרשו כ-360 שנה לצורך השלמת המשימה.
גם בארץ מצבה של הטקסונומיה דומה. ד"ר מנחם גורן מאוניברסיטת תל אביב וד"ר בלה גליל מהמכון לחקר ימים ואגמים בחיפה הגישו בספטמבר 2011 מסמך לאקדמיה הלאומית למדעים הנושא את הכותרת: "הטקסונומיה - תחום מחקר בסכנת הכחדה". במסמך נכתב כי בישראל יש 33 טקסונומים פעילים, מתוכם 15 בגמלאות. אם לא ייקלטו חוקרים חדשים, בכתבו המחברים, בסוף 2018 צפויים לפעול בארץ 14-10 טקסונומים. "משמעות הדבר היא קריסת המחקר הטקסונומי בישראל ופגיעה קשה בכל המחקרים הקשורים למגוון הביולוגי ולתחומי מחקר רבים אחרים הנשענים על ידע טקסונומי - כגון אקולוגיה, שימור הסביבה האקווטית (סביבת מים – נהרות/אגמים/בריכות חורף/ים – ע.ל.) והיבשתית, מציאת תרופות חדשות שמקורן באורגניזמים חיים, חקר מזיקים, הדברה ביולוגית, האבקה למטרות חקלאות ועוד".
המסמך הוא עדכון לסקר שנערך בשנת 2007, שבדק את מצבה של הטקסונומיה בארץ ובעקבות ממצאיו הוחלט על השקתה של "היוזמה לטקסונומיה בישראל". מטרתו של הפרויקט - שהתאפשר בזכות שילוב זרועות של אוניברסיטאות, מכוני מחקר ומשרדי ממשלה - היא הרחבת הידע על המגוון הביולוגי העשיר והייחודי בישראל, מתוך כוונה לסייע בשימורו. לשם כך הוא מבקש לא רק למשוך סטודנטים לנבור בנבכי אוספי הטבע המעלים אבק, אלא גם לעודד מחקר בתחום שנזנח. במסגרת הפרויקט מוענקים לחוקרים מענקים ומלגות, מתקיימות השתלמויות בארץ ובחו"ל ונערכים סקרי טבע.
כבר היום יש בארץ כעשרה דוקטורנטים המתמחים בטקסונומיה, מספרת פרופ' דיין השותפה להובלת היוזמה. "האתגרים עדיין גדולים", היא מבהירה, אך בעיניה ההישג העיקרי הוא ש"הולכת ונבנית מחדש קהילה מדעית שהיתה על סף הכחדה".
כוחה של רשת האינטרנט
אך יש גם מי שמציגים תמונה אחרת. במאמר שפורסם בכתב העת Science בינואר 2013 נכתב כי בד בבד עם משבר המגוון הביולוגי גברה המודעות הציבורית לנושא, היכולות הטכנולוגיות השתפרו - ובעקבות אלה עלה גם היקף התגליות. ד"ר מארק קוסטלו מאוניברסיטת אוקלנד בניו זילנד, ממחברי המאמר, אמר בריאיון לבי.בי.סי כי מספר האנשים העוסקים היום במתן שמות למינים גדול פי שלושה משהיה אי פעם."אנחנו בתור הזהב של הטקסונומיה", הדגיש קוסטלו. במאמר נטען כי בפועל לא זו בלבד שמספר העוסקים בטקסונומיה נמצא בעלייה, אלא שמספר המינים הכולל קטן ממה שמקובל לחשוב, וקצב ההכחדה, אף שהוא מטריד כשלעצמו, אינו מהיר כפי שהעריכו. לפיכך, מאמינים מחברי המאמר, אם תישמר המגמה, המדע עשוי להשלים את מיפויו של עולם הטבע כולו עוד במהלך המאה הנוכחית. "אנחנו מאמינים שעם מאמץ מוגבר בטקסונומיה ובשימור יהיה אפשר לגלות את מרבית המינים ולמנוע את הכחדתם", סיכמו החוקרים את המאמר.
מדענים אחרים מצביעים על כמה התפתחויות התורמות למאמצי הטקסונומיה, ובהתאם - לבלימת הכחדת המינים. אחד מהם הוא הפוטנציאל, שעדיין נמצא בחיתוליו, ברתימת האינטרנט למאמץ. חילופי ידע וגישה לנתונים נעשו יעילים ופשוטים מאי פעם. היום פועלים הרבה אתרים המשמשים מאגרי מידע לנתונים מרחבי העולם, ונראה שזו רק תחילת הדרך בכל מה שנוגע לשיתוף מקוון של מידע טקסונומי.
גם לחובבי הטבע יש חלק חשוב בגילוי של מינים חדשים. על פי מאמר שפורסם במאי 2012 בכתב העת PLOS-One, במהלך 60 השנים האחרונות תועדו מדי יום בממוצע יותר משני מינים חדשים למדע באירופה לבדה. על המאמר חתומים לא פחות מ-51 מחברים מרחבי היבשת, ומתברר כי יותר מ-60 אחוז מהמינים החדשים למדע תוארו דווקא בידי חובבים.
"אני סבור שלתפקיד של חובבים בשמירת הטבע ככלל יש ותק ארוך מאוד, של כמה מאות שנים, ובהחלט בתחום הטקסונומיה", אומר בריאיון למסע אחר ד"ר תומס ברוקס מהאיגוד הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN). "אבל בשני העשורים האחרונים", הוא אומר, "הופעת האינטרנט אפשרה התרחבות עצומה של הדרכים שבהן חובבים יכולים להתחבר לשימור המגוון הביולוגי".
האינטרנט כבר מוכיח את הפוטנציאל שלו, והוא משמש כר פורה לשיתוף פעולה בין חובבים למדענים. כך למשל הפורומים של ארגון BirdLife International, העוסק בשמירת טבע ובפרט בעופות ובבתי הגידול שלהם, מאפשרים לאנשי מקצוע ולחובבים כאחד לתרום, באמצעות דיון פתוח, להערכה של מידת האיום על מיני עופות שונים. העדויות וחוות הדעת שנאספות שם משמשות אחר כך את מדעני הארגון לגיבוש סיווגם של מינים ברשימה האדומה של IUCN.
פרופ' דיין מאוניברסיטת תל אביב אופטימית, אך היא מבהירה שבספרות המדעית המבקשת להעריך את מצבה של הטקסונומיה ואת היקף הידע שלנו על עולם הטבע הנושא עדיין שנוי במחלוקת. "עצם העובדה שעוסקים בספרות המדעית במצבו של תחום ובשאלה איך הוא משפיע על המדע, זה כבר סימן שיש לנו בעיה גדולה", היא אומרת.
מופיע בגליון מאי 2013 (260) של "מסע אחר", וכן בגליון מאי 2013 של "גלילאו"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה