שמים פתוחים

מאז הצבתם של פנסי הרחוב החשמליים הראשונים בשלהי המאה ה-19 היה האור המלאכותי לאחד מהמבשרים העיקריים של הקידמה. אלא שיש גם צד אפל לאור הסנוורים העירוני - פגיעה בטבע. במצפה רמון מנסים לשנות את המציאות

 

דו"ח של חטיבת המדע ברשות הטבע והגנים בישראל שפורסם ב-2008 הראה כי לאור מלאכותי – ובפרט לתאורה בצדי דרכים – יש מחיר סביבתי ניכר. חרקים, למשל, הנמשכים למקור אור מלאכותי ועפים סביבו בלי הפסקה מעלים את סיכוייהם להיטרף. לעטלפים, הניזונים מחרקים, התאורה החשמלית יוצרת מקור מזון חדש, אבל בה בעת היא יכולה להפוך אותם בתורם לטרף קל לדורסי לילה. וכשמדובר בעמודי תאורה בצדי הכבישים, אלה ואלה חשופים יותר לפגיעה מכלי רכב. דוגמה אחרת היא צבּי הים הצעירים הבוקעים מביציהם בקנים שעל החוף ונעזרים באור הירח המשתקף על פני הים כדי להגיע אל המים. כשהצבונים בוקעים ויש אור סביבם, אין להם יכולת לדעת בוודאות איפה נמצא הים, וכך עלולים צבי הים הצעירים למות בשל טריפה, דריסה או תשישות.

מצד אחד, אין עוררין על כך שלתאורה חיצונית יש חשיבות - אם לשם בטיחות בנהיגה ואם לשם ביטחון ציבורי ברחוב. מצד אחר כל מי שנמצא בתוך יישוב או בסמיכות לו ומרים עיניו לשמים כמעט אינו יכול לראות עוד כוכבים. זאת ועוד, מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על ביטויים שונים של זיהום אור, שהוא למעשה יתר תאורה - משיבוש אורח חייהם של בעלי חיים כמו אלה שהוזכרו כאן ועד בזבוז אנרגיה. ואם החשמל הרב שהתאורה צורכת מופק מדלקים פוסיליים, מתלווים אליו גם פליטות גזי חממה  וזיהום אוויר מיותרים.

נושא זיהום האור מתאורת דרכים נכלל זה שלוש שנים בדו"ח האיומים הסביבתיים השנתי של החברה להגנת הטבע, ומתנהל גם שיתוף פעולה עם החברה הלאומית לדרכים ועם רשות הטבע והגנים להתמודדות עם הסוגיה. הטיפול במפגע, לא רק בצדי דרכים אלא גם בתוך העיר, מתבסס על בחירת גופי תאורה שאורם מופנה כלפי השטח המדויק שהם מיועדים להאיר, עם מינימום, או אפס, זליגת אור כלפי מעלה.

צילום: Eneas De Troya (Eneas) (CC BY 2.0) via Flickr

 אחרון מכבה את האור

האגודה הבינלאומית לשמי לילה (International Dark-Sky Association) מגדירה שלוש קטגוריות של אזורים המצטיינים במראה שמי לילה: קהילות (יישובים), פארקים (שטחים פתוחים), וקטגוריית שמורות, שיכולה לכלול את שניהם. שתי הקטגוריות האחרונות, פארקים ושמורות, מקבלות דירוג – זהב, כסף או ארד – על פי מדדים מקצועיים של חשכת שמי הלילה. אתרים הפועלים לצמצום זיהום האור ושימור שמי הלילה יכולים להגיש מועמדות לאגודה הבינלאומית לשמי לילה כדי לזכות בהכרה בינלאומית בתחום זה.

"דוגמה טובה היא הפארק הלאומי ברקון ביקונס (Brecon Beacons) [בוויילס, ע"ל], שהוא השמורה האחרונה שהכרזנו", אומרת איימי הנג, מנהלת תוכנית אתרי שמי לילה בינלאומיים באגודה. "יש להם כמה ערים שנכללות בתחומי הפארק, וגם בערים האלה יש נוף טוב מאוד של שמי הלילה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא העובדה שהם בחרו לנהל את התאורה באזור".

שמורת שמי הלילה הראשונה בעולם היתה "מון מז'נטיק" (Mont Mégantic) בקוויבק שבקנדה, שהוכרזה בשנת 2008. לדברי הנג עדיין לא נעשו מחקרים שיכולים לאמוד את מידת האפקטיביות של המעמד הזה. לדברי הנג עדיין לא נעשו מחקרים במטרה לאמוד את מידת האפקטיביות של המעמד הזה על ההשלכות הפוטנציאליות של זיהום אור. עם זאת, באגודה מאמינים כי יש בכך תרומה חשובה למודעות הציבורית לסוגיית זיהום האור ותמריץ להתמודדות עמה.

בכמה מקומות בעולם הרשויות המקומיות הן אלה שלקחו את העניינים לידיים. אפילו בפריז, עיר האורות, מ-1 ביולי השנה יחויבו כל המבנים שאינם בתי מגורים לכבות את האורות שעה לאחר שהעובד האחרון עוזב, וגם תאורת חלונות ראווה תוחשך אחרי השעה אחת בלילה. לדברי המשרד לאיכות הסביבה הצרפתי, שהובאו על ידי סוכנות הידיעות רויטרס, יישום החוק צפוי לחסוך לבירה הצרפתית חשמל בהיקף דומה לצריכה השנתית של 750 אלף בתי אב, וגם יצמצם את השפעות זיהום האור על מערכות אקולוגיות ועל דפוסי השינה של תושבי העיר.

שמלת כוכבים מעל

גם בארץ יש מי שמבקשים להחזיר את נוף הכוכבים לחיינו. התארגנות עצמאית של מתנדבים ששמה "אור מכוון" פועלת זה כשנתיים ומבקשת לקדם את ייעול תאורת החוצות ואת מניעת נזקי זיהום האור לאדם ולטבע. בריאיון ל"מסע אחר" מספר חבר הקבוצה מיכאל צוקראן שהם עובדים עם כמעט 20 רשויות מקומיות בארץ, מכפר סבא ועד ירוחם, אך הפרויקט המתקדם ביותר היום הוא במצפה רמון. "אור מכוון" וקבוצת תושבים ממצפה רמון פועלים כעת כדי לצמצם את זיהום האור שיוצרת לדבריהם תאורת הרחוב. הם שמים להם למטרה גם לשפר את איכות תאורת הרחוב, ליצירת תאורה טובה יותר שתהיה חסכונית בחשמל ותמנע זליגה של אור מיותר שעלול להסתיר את מראה שמי הלילה.

התהליך במצפה רמון עדיין נמצא בשלב ראשוני, אומר איתי ענר, תושב העיר שמוביל את היוזמה המקומית. התהליך, מסביר ענר בריאיון ל"מסע אחר", בנוי משני היבטים: "היבט אחד הוא חקיקת עזר מקומית, כלומר תקנות לבנייה עתידית, והשני הוא החלפת [התאורה] הקיימת". בלבו של התהליך נמצא מסמך הנחיות מקצועיות שגיבשו חברי "אור מכוון" על פי אמות מידה בינלאומיות, והמטרה ששמו לעצמם היא השגת מעמד של "שמורת שמי לילה בינלאומית" הניתן מטעם האגודה הבינלאומית לשמי לילה.

בד בבד, ובינתיים בנפרד, רשות הטבע והגנים מקדמת אף היא תוכנית להשגת מעמד דומה במכתש רמון. "במשך שנים הזנחנו את הלילה", אומר ד"ר נעם לידר, ראש אגף אקולוגיה ברשות הטבע והגנים. "לא הבנו שהלילה חשוב, אף שמרבית בעלי החיים והצמחים פעילים גם בשעות הלילה - ואם לא תשמור על החלק הזה, כאילו לא שמרת בכלל".

על פי התוכניות, יוגדר בתחום המכתש אזור ליבה שבו תישמר חשכה מוחלטת. באזור ההיקפי, שבו נמצא בין היתר חניון הלילה חאן בארות, מתכוונת הרשות להתאים את התאורה כך שתשרת היטב את המבקרים השוהים בחניון הלילה, ובו בזמן האור לא יגלוש אל מחוץ למתחם חניון הלילה. רשות הטבע והגנים, אומר לידר, תפעל גם עם החברה הלאומית לדרכים כדי לדאוג שפנסי התאורה שבצד הכביש היורד אל המכתש יותאמו אף הם.

הרווח מהיוזמה החדשה, הוא אומר, לא יסתכם רק בתרומה לשמירת הטבע במכתש ובחיסכון באנרגיה. היא גם תשפר את התנאים לאסטרונומים המנצלים את המיקום המבודד הזה לחקר גרמי השמים. קרוב לוודאי שבשלב מסוים יצטרכו שתי היוזמות להתאחד, ולכשתאושר המועמדות יצטרפו מכתש רמון ומצפה רמון אל חמש שמורות שמי הלילה הבינלאומיות הקיימות בבריטניה, בקנדה, בנמיביה ובניו זילנד.

כל מי שמעורבים בפרויקט במצפה רמון ובמכתש רמון מעידים כי המכשלה העיקרית היא חוסר מודעות מוחלט בקרב הציבור בנוגע לזיהום אור והשלכותיו. עם זאת הם מקווים שבסופו של דבר הפרויקט עצמו יתרום להגברת המודעות ויוכל לשמש מודל לעוד רשויות מקומיות בישראל. אם אכן חזונם יתממש, רבים יוכלו להיזכר מה יפים הלילות בכנען.

מופיע בגליון יוני 2013 (261) של "מסע אחר"