איך נציל את מלכי הים?

למרות האמנה הבינלאומית המסדירה את ציד הלוויתנים, ציידים ממשיכים לצוד את יונקי הענק. לאחרונה החל דיון בנושא, ותוצאותיו צפויות להתקבל בקרוב. אז מי יציל את הלווייתנים?

עד המאה ה-11 היו הלווייתנים מלכי הים. אך מאז, ובמיוחד עם התפתחות הטכנולוגיה ושכלול שיטות הציד החל משלהי המאה ה-19, הפך הציד לאיום ממשי על היונקים הימיים האדירים האלה, והביא כמה מיני לווייתנים אל סף הכחדה.

כבר כמעט 30 שנה חל איסור עולמי על ציד לווייתנים כדי לאפשר להם להתאושש. ואולם, שלוש מדינות – איסלנד, נורבגיה ויפן – עדיין מנהלות ציד כזה. ביפן מגדירים זאת כציד למטרות מחקר, בהתאם לסעיף במסגרת האמנה הבינלאומית להסדרת ציד הלווייתנים המתיר ציד כזה בתנאים מסוימים; הסעיף באמנה שמתיר ציד מחקרי אף מאפשר מכירה של בשר הלווייתנים לאחר מכן. עם זאת, בקהילה הבינלאומית ובקרב ארגוני הסביבה מטילים ספק בכנות ההגדרה הזו, ומערערים על הלגיטימיות של מסע ציד הלווייתנים השנתי שמקיימים היפנים באוקיינוס הדרומי. גם הנציבות הבינלאומית לציד לווייתנים (IWC), אשר אחראית על יישום האמנה, פרסמה בעבר הודעת גינוי על ה"ציד המחקרי" שמנהלת יפן.

שני לוייתני מינקי מועלים לספינת היפנית Nisshin Maru.
צילום: Australian Customs and Border Protection Service (CC-BY-SA-3.0-au), via Wikimedia Commons

לטענת ארגוני הסביבה, לא רק שמדובר בהפרת הדין הבינלאומי ובפגיעה אקולוגית, אלא שבשר לווייתנים פשוט אינו רווחי, באיסלנד או ביפן, בשל היעדר ביקוש. במאי בשנה שעברה אף נחשף כי ביפן השתמשו ככל הנראה בעודפי בשר הלוויתנים כחומר גלם למזון לכלבים.

אך יש גם מי שמצדיקים את הציד. "אם סוגים מסוימים של לווייתנים נמצאים על סף הכחדה אנחנו צריכים להפסיק לצוד אותם. אבל אם הסיבה לביקורת היא שוני או העדפה תרבותית, אני אטען שישנן תרבויות שונות במקומות שונים", כתב פרופ' הירושי ימאגוצ'י מהפקולטה למדיה עולמית באוניברסיטת קומאזאווה ביפן, ביולי האחרון. "לאהוב כל מיני צורות חיים לא בהכרח עומד בסתירה לאכילה שלהם". ימאגוצ'י ביקש להסביר את ההקשר התרבותי של ציד הלווייתנים היפני במאמר שפרסם בבלוג שלו ובאתר "הפינגטון פוסט". "מספר היפנים שאוכלים בשר לווייתן כיום קטן יחסית, אבל ההיגיון דומה. אנחנו אוהבים לווייתנים ואוכלים אותם", כתב.

בסוף נובמבר פתחה יפן את עונת הציד הנוכחית, שאמורה להימשך עד סוף מארס. שר החקלאות, הייעור והדיג היפני יושימאסה היאשי קבע מכסה של עד 935 לווייתנים מהמין מינקי דרומי (Balaenoptera bonaerensis), וכן 50 לווייתנים מצויים (Balaenoptera physalus) ו-50 לווייתנים גדולי סנפיר (Megaptera novaeangliae).

אלא שיכול להיות שזו תהיה גם עונת ציד הלווייתנים האחרונה של יפן. בקיץ 2013 התנהל בבית הדין הבינלאומי לצדק שבהאג דיון בנושא ציד הלווייתנים היפני במטרה לקבוע אם הוא אכן לגיטימי. ההליך המשפטי נפתח בעקבות בקשתה של ממשלת אוסטרליה, שאליה הצטרפה בהמשך גם ממשלת ניו זילנד, ובמשך כשלושה שבועות הציגו הצדדים את טיעוניהם בפני 16 שופטי בית הדין הבינלאומי.

נציגי ממשלת אוסטרליה ביקשו מבית הדין להכריז כי ציד הלווייתנים היפני באוקיינוס הדרומי מהווה הפרה של התחייבויות בינלאומיות, ולהורות ליפן לחדול מפעילות זו. נוסף על כך, העותרים האוסטרליים ביקשו מבית הדין לבטל את האישורים והרישיונות המאפשרים את ציד הלווייתנים, ולספק ערבויות וביטחונות שלא לקיימו כל עוד הוא אינו מתיישב עם האמנות הבינלאומיות. מנגד, טוענים יפן ותומכיה כי לנתונים שמפיקה תכנית המחקר שלהם יש משמעות, ובכל מקרה אין לאוסטרליה סמכות לקבוע מהו מחקר מדעי ומה לא.

"רבים בקהילייה הסביבתית תולים את תקוותיהם בהחלטה ברורה של בית הדין הבינלאומי לצדק שתיאלץ את יפן לנטוש את האוקיינוס הדרומי, סביב אנטרקטיקה, שבו היא ממשיכה להרוג לווייתנים באופן מתריס ובניגוד לחוק הבינלאומי", אומר פטריק רמאג', מנהל התכנית הגלובלית ללווייתנים בקרן העולמית לרווחת בעלי החיים (IFAW), בשיחה עם "גליליאו".

הכרעת הדין טרם התקבלה. מדוברות בית הדין נמסר כי נכון לראשית ינואר, עדיין לא נקבע מועד לדיון הבא בעתירה.

יפן אמנם הודיעה שתכבד את הכרעת בית הדין תהיה אשר תהיה, אך עם זאת, במהלך הדיונים איים סגן שר החוץ היפני קוג'י טסורואוקה שאם תתקבל העתירה עשויה יפן לפרוש מהאמנה. "לאחר שהשתתפתי ב-15 מתוך 16 כינוסי ה-IWC האחרונים", אומר רמאג', "הייתי אומר שהדבר היחיד שנשמע מוכר יותר מהאיומים הריקים של יפן לעזוב את הנציבות הוא חוסר הכבוד שלהם להחלטות מסוימות שהם לא אוהבים". עם זאת, הוא משוכנע שכל הצדדים יכבדו כל הכרעת דין ויפעלו כדי ליישם אותה.

מלחמה בלב ים

אך בינתיים מתנהלת המערכה בלב ים. זה עשר שנים שפעילי ארגון הסביבה "סי שפרד" יוצאים בספינות ובמסוקים אל האוקיינוס הדרומי כדי להתעמת עם הספינות היפניות ולהפריע לציד הלווייתנים. גם השנה יצאו הפעילים לים, ובראשית ינואר פורסמו צילומים המתעדים את פעילות הציד היפנית. פעילי הארגון איתרו לטענתם את הספינות היפניות בתחומי שמורת הלווייתנים של האוקיינוס הדרומי, שטח ימי סביב אנטרקטיקה שבו, על פי נציבות ציד הלווייתנים הבינלאומית, חל איסור על כל ציד מסחרי של לווייתנים.

בהודעה לעיתונות שפרסמו אמר פיטר המרשטדט, רב החובל של הספינה "בוב בארקר" המשתתפת בפעילות של "סי שפרד", כי "פעם נוספת הממשלה היפנית מפגינה זלזול בוטה בחוק הבינלאומי וממשיכה את ציד הלווייתנים הבלתי חוקי שלהם בשעה שהעולם ממתין בסבלנות להחלטה מבית הדין הבינלאומי לצדק".

"בסופו של דבר, ההחלטה לשים קץ לציד הלווייתנים לא תתקבל ב-IWC. היא גם לא תתקבל בלונדון, בקנברה, בוולינגטון או בוושינגטון", אומר רמאג'. "היא תתקבל בטוקיו, בריקיאוויק ובאוסלו מסיבות שמתיישבות עם ההיגיון של המנהיגים הפוליטיים באותן מדינות".

בהחלט יתכן שבית הדין הבינלאומי ייאלץ את יפן להפסיק את ציד הלווייתנים שלה באוקיינוס הדרומי, הוא מוסיף, "אבל המאבק יימשך במגוון פורומים, מקומות וצורות, ללא קשר להכרעת הדין". דחייה של העתירה האוסטרלית, לעומת זאת, "עשויה להבליט את הפערים בחוק הבינלאומי בכל הנוגע לסטטוס של יונקים ימיים בים הפתוח", מסכם רמאג', "וייתכן שיהיה צורך לבחון פורומים אחרים, לרבות  העצרת הכללית של האו"ם".

מופיע בגיליון פברואר של "גליליאו"